מתבגרים, מסכים ויחסים

פגישה רביעית ושוב "מסכים". אמא, לשני מתבגרים, עוד לא מתיישבת וחוזרת על כל מה שאמרה בשלושת המפגשים האחרונים: "חייבים להגביל", "הילדים נחטפים" וגם "אני מדמיינת רשת כזו של קורים שסוגרת עליהם עם המכשיר הזה ביד וכל מה שאני רוצה זה לשלוח לשם יד אמהית ולשלוף אותם...ממש אקט מציל חיים כזה בכוח ובתנופה. "אני מקשיבה לה, איזו אשה מרשימה, משכילה, קוהרנטית וגם כל- כך יפה.

הדאגה שלה לילדיה כנה ומציפה את עיניה לא פעם, עד כדי כך שמתבגרים שבוחרים ל"היות זומבים ולא לעשות כלום" לדבריה עדיפים על ילדיה, כי הם לפחות צופים בחיים ולא במסכים.

בעולם העבודה היא יזמית, מניעה מוסדות ציבוריים לפעולה, נופלת וקמה, חותרת להשגת מטרותיה.

"מעניין" אני משתפת אותה, "כל הכוחות האלה ואת  עדיין מדברת על המסכים ולא על הנעת היחסים.

מניסיוני בפגישה הרביעית של הדרכת הורים חשים כבר הקלה.

לא הכל נפתר, העבודה עדיין רבה אבל משהו באווירה רגוע יותר. לשם מה את בוחרת להשאיר הכל באותו מקום?".

היא אשה רוחנית מאד ומסבירה לי שעפ"י הנומרולוגיה היא תקועה.

אני מדברת על כך שנולדנו, עפ"י אדלר, בעמדת נחיתות. נולדנו קטנים ותלותיים, חיים שלמים אנחנו שואפים מהמינוס הזה אל הפלוס ואפשר לעשות את זה רק בתנועה. אני כאן לדחוף אותך מאחור אני מוסיפה, בואי נזיז משהו בחוויה בבית.

האם והמתבגר שלה לא מדברים. גם זה שובר את ליבה. בואי נפתיע אותו אני מציעה, כנסי הביתה ושימי לו יד על הכתף, תני לו אישור לכך שאת בעולמו למרות חילוקי הדעות, שאת לא משתתפת במאבקי הכוח, תחלקי אתו את הרגש האמהי שכל- כך נוכח במפגשים שלנו.

תרפי מהחלק שלך במשיכת החבל ביניכם, תרפי מהכעס והאכזבה על כך שהוא שוב עם המסך ביד.

אנחנו מעלות ביחד אפשרויות, קלות ליישום, מה יכול למצוא שם המתבגר כשהוא ירים את עיניו מהמסך? את מי? איזו אמא יכולה לחכות לו שם? איזה אדם? איך נמנעים מתוכחה? מחזרה נוספת על רשימת הדברים שהוא לא עשה?

היא כותבת לעצמה רעיונות בטלפון ויוצאת מלאת אמביציה.

שניה לפני אני אומרת לה, משפחה היא כמו מובייל, דבר אחד זז והוא מזיז את כל השאר.

למחרת אני מקבלת ווטסאפ: "...היה אתמול בונדינג מעולה עם שניהם..."

ואז עוד אחד

"המתבגרת באה לישון איתי במיטה...זה לא קרה שנים".

חמוטל לבנת - מדריכת הורים

052-2305775